) 1914 המסחר הענף בעזה הצריך מוסד בנקאי, ובכ"ט באייר תרע"ד ( נוסד סניף של הבנק בעזה ביזמת דוד לבונטין, שהיה מנהל בנק אפ"ק (אנגלו-פלשתינה-בנק, קודמו של בנק לאומי לישראל). כמנהל הבנק מונה אברהם אלמליח, ששימש קודם לכן כמזכיר הרבנות וכמנהל בתי 11 הספר הציבוריים היהודיים בדמשק. בסופה של אותה שנה פרצה מלחמת העולם הראשונה. כשראו התורכים את הצבא הבריטי קרב ממצרים לאזור עזה, מיהרו לגרש את כל תושבי העיר, בהם גם את היהודים. חלק מהיהודים אף גורשו אל מחוץ לגבולות הארץ. וכך תיאר זאת סופר המושבות, משה סמילנסקי: גם אי אלו משפחות יהודים היו בעזה. עוד מתחילת המלחמה נפוצו זה בכה וזה בכה. ורק שלוש משפחות נשארו עד לגירוש. האחד מהם לא שכח מסורת אבותיו: את רכושו לא יכול 12 להציל, אבל שלושה ספרי-תורה הציל עמו מתוך המהפכה. כך פרק נוסף של התיישבות יהודית בעזה, שנמשך יובל שנים, בא אל קיצו. העשור האחרון - בין מלחמה לפרעות עם סיומה של מלחמת העולם הראשונה כוננו הבריטים את שלטונם בארץ ישראל. היהודים קיבלו אותם בהתלהבות. ערביי עזה שבו ) החל להתחדש גם היישוב היהודי 1919 לבתיהם. בתחילת שנת תר"פ ( בעזה אך טיפין טיפין. ראשי המוסדות של היישוב בארץ בשנים ההן, ביניהם חיים וייצמן, ראש 'ועד הצירים', לא הפגינו התלהבות מחידוש הן משום שהם לא ראו חשיבות בהקמת יישוב 13 היישוב היהודי בעזה. הן משום שהיישוב המתחדש לא היה המשך 14 יהודי בערים ערביות, והצריך הקמה מחדש ותקציבים חדשים. כך קרה 15 של היישוב הקודם סים אלקיים ִ חכם נ 1 משפחת מרגולין על רקע בתי עזה 2 משפחת מרגולין בעזה 3 ביקור בבית משפחת אלקיים בעזה – מימין לשמאל: יוסף מרגולין, מרדכי אלקיים 4 ויששכר גולדרט, חוקר תולדות עזה (באדיבות מרדכי אלקיים) 3 4 13
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=