ביטחון | פרק ח ) 20.5.1994 כעבור יומיים כבר בוצע הפיגוע הראשון. בי' בסיוון תשנ"ד ( נהרגו שני חיילי מילואים, משה בוקרה וארז בן-ברוך, מירי מחבלים ליד מחסום ארז בגבול הרצועה. מרגע שהמשטרה הפלשתינית הפכה לגורם הדומיננטי בשטח, הלך והתחוור המצב הביטחוני. פיגוע הטרור הקשה ביותר באותה עת התרחש ). שבעה ישראלים נרצחו כשטרנספורטר 9.4.1995 בט' בניסן תשנ"ה ( ממולכד, נהוג בידי מחבל מתאבד, התנגש באוטובוס אגד סמוך לכפר דרום. האוטובוס שהגיע מאשקלון, היה עמוס נוסעים – רובם חיילים נוסעים נפצעו. סטודנטית יהודיה מארה"ב, אליסה 35 וכמה אזרחים. פלאטו, נפצעה פצעים אנושים. שעתיים לאחר מכן אירע פיגוע שני, בצומת נצרים. מכונית תופת, אף היא נהוגה בידי מחבל מתאבד, התפוצצה ליד ג'יפ של מג"ב. תשעה חיילים נפצעו. הג'יהאד האסלאמי 14 נטל אחריות לפיגוע הראשון, והחמאס לפיגוע השני. ), כחודשיים לאחר 1.7.1994 עוד קודם לכן, בכ"ב בתמוז תשנ"ד ( החתימה על הסכם אוסלו, הגיע יאסר ערפאת לרצועה לראשונה בחייו, כשהוא מבריח ברכבו מחבלים מבוקשים. שבועיים אחר כך, בט' באב ), פרצו קרבות עם המשטרה הפלשתינית במחסום 17.7.1994 תשנ"ד ( ארז בעקבות התפרעויות של אלפי ערבים שהמתינו בתור לעבודה בישראל. השוטרים הפלשתינים מנעו את מעברם לישראל במשך שעות מספר. הציבור הערבי קיבל את השוטרים של ערפאת כמשתפי פעולה עם ישראל. צעקו עליהם שהם בוגדים ושאר גינויים. בשלב מסוים החלו השוטרים הפלשתיניים לירות לעבר כוחות צה"ל. שוטר מג"ב (משמר הגבול), ג'קי אטיאס, נהרג מאש השוטרים הפלשתיניים. עשרות אוטובוסים בחניון ליד מחסום ארז עלו באש. ישראל הגישה לרשות הפלשתינית עדות מצולמת, המראה שלושה שוטרים יורים על כוחות ישראלים, וביקשה את הסגרתם. הבקשה לא נענתה. באזור שתקיף את כל הפרטים הנלווים, כגון מקומות מגורים ומקורות תעסוקה. וכך, דווקא באותם ימים, נמצאו משפחות רבות שהחליטו לעבור לגוש קטיף, למרות המצב הביטחוני הקשה ובזכותו. במועצה המשיכו להכין תכניות עתידיות של גוש קטיף, עם פריסה רחבה של יישובים, עם קשרים ישירים להתיישבות הוותיקה יותר בנגב. מתיישבי גוש קטיף הסבירו לוותיקי הנגב: "המצב הזה של ההתפרעויות הוא זמני. ההתיישבות היא קבועה. הנה, אלה התכניות". והאוכלוסייה 13 הלכה וגדלה. הסכם אוסלו: מציאות חדשה ), נחתם בבית 13.9.93 בערב ראש השנה תשנ"ד, כ"ז באלול תשנ"ג ( הלבן בוושינגטון הסכם העקרונות עם אש"ף. הוא כונה "הסכם אוסלו" על שם העיר שבה התנהלו המגעים החשאיים. בכ"ג באייר תשנ"ד ) נחתם הסכם עזה-יריחו, שהעביר את רוב שטח רצועת עזה 4.5.1994 ( לשליטת הרשות הפלשתינית בראשות יאסר ערפאת. ההסכם לא חל על היישובים היהודיים. רובם נותרו בשני גושי התיישבות עיקריים: גוש קטיף בדרום החבל וגוש היישובים הצפוני - אלי סיני, ניסנית ודוגית. היישובים כפר דרום ונצרים נותרו מבודדים ומנותקים מהגושים. הסכם אוסלו התבסס על תפיסת ביטחון של שיתוף פעולה ישראליפלשתיני. לצורך כך הוקמו שלושה משרדי קישור: אחד בצפון הרצועה, אחד במרכז ליד נווה דקלים, ושלישי ליד כרם שלום. ללקסיקון הציבורי נכנס מונח חדש: "סיור משותף", חיילי צה"ל ולוחמים פלשתינים מפטרלים יחדיו בשני כלי רכב. מציאות חדשה נוצרה ברצועה: לוחמים פלשתיניים במדים של "שוטרים" מסתובבים בגלוי עם נשק. מתיישבי דם של כוחות פלשתיניים חמושים. ִ הרצועה מצאו עצמם נוסעים לצ אחוזים משטח רצועת עזה 80 ) הועברו 18.5.1994 בח' בסיוון תשנ"ד ( לאחריות הכוחות הפלשתיניים. כוחות צה"ל פינו את השטח שנמסר. 1 2 120
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=