ביטחון | פרק ח בישראל השתנו התגובות מיום ליום. התגובה הראשונית הייתה "עם ילדים שזורקים אבנים אי אפשר להתמודד, אבל אם יזרקו בקבוקי תבערה...". כשבקבוקי התבערה הפכו לחלק מהשגרה אמרו הקצינים: "עם זה אפשר לחיות, אבל אם הם יירו...". כך עד שגם מעשי הירי 9 הפכו לשגרה. חיי התושבים בגוש קטיף השתנו באחת. הקניות בערים הפלשתיניות והביקורים אצל הפועלים פסקו, ורוכלים ערביים לא הורשו להגיע ליישובים ולמכור את תוצרתם. כניסת פועלים ערביים נבדקה היטב, ושונו הנהלים. הנסיעה בכבישים החלה להיות מסוכנת תחילה עקב זריקות אבנים ובהמשך עקב בקבוקי תבערה, אך האבדות בנפש שספגו המתיישבים, הן שהחריפו את המצב יותר מכול. עם העלייה בכמות הפיגועים ירדה כמות המבקרים בגוש, גם של בני משפחה, כל אלה הקשו מאוד על החיים בגוש קטיף. הקרבן הראשון ממתיישבי חבל עזה היה אביגדור דהרי ממושב קטיף. ), ואשר בה נהרג 30.11.89 תאונת הדרכים שאירעה בב' בכסלו תש"נ ( אביגדור, התבררה כתאונה מתוכננת - פיגוע דריסה שכל כוונתו לרצוח יהודים. מאותו רגע הבינו התושבים שהם במצב של מלחמה, והכללים משתנים. האינתיפאדה יצרה מציאות חדשה לחלוטין בגוש קטיף. קשיים שלא היו מוכרים מהעבר, הפכו לחלק משגרת חיי התושבים. את יומני המבצעים של המועצה האזורית מילאו הודעות, כגון: כלי רכב של אנשי הגוש נרגמו בצומת אל-בורג', בצומת סג'עיה וליד כפר דרום; בה בכפר ים; ערבים חיבלו בחממות נצר חזני, ָ עצי גוי 54 ערבים עקרו השחיתו יריעות ניילון וגנבו ציוד; אוטובוס הילדים נרגם בדרך לגוש קטיף. ככל שחלף הזמן, רבו הודעות אלה והפכו לשגרתיות. עקב יידויי האבנים המסיביים בכל בוקר הייתה המועצה צריכה להחליט אם לשלוח את הילדים לבית ספר יעלה בסיכון חייהם. לא הייתה זו החלטה קלה. נוסף על קשיים אלה היו גם הקשיים הקיומיים, למשל: 10 איך מפתחים תיירות, איך מגייסים אנשים לקליטה. הסוד של עזה אגף הביטחון יישאר הסוד של עזה. גוף שקם לא כאלטרנטיבה לצבא, אבל יצר אלטרנטיבה לצבא. יצר דפוסי לחימה חדשים וגרר אליו את הצבא. למדינת ישראל לא נעים לדבר על זה, רוב אזרחי ישראל לא מודעים לכך. כמובן שבלי הצבא אי אפשר להחזיק מעמד בגוש קטיף. מאידך, צבא לא בנוי למלחמת גרילה. תיאור מצב: ראש המועצה אומר לפתוח את הצירים בכל מחיר למרות שברור שיהיו נפגעים. באותה נקודה יכולתי או להתפטר, או להבין שיש שיקולים מעבר לשיקול הביטחוני, כמו שרואה ראש המועצה, והיום אני יכול להבין את שיקוליו. אני אז הצלחתי לראות רק שיקול ביטחוני. הייתי צריך להבין שאני יועץ ביטחוני של ראש המועצה ולא אני מקבל את כל ההחלטות. שילמנו מחיר על ההחלטה שהציר יהיה פתוח, אך בראייה הכללית זו החלטה נכונה. עמי שקד 1 2 3 118
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=