אלבום גוש קטיף

חינוך ותרבות | פרק ז הדרכה, מימון והרבה ידע. גם נוער בסיכון קיבל התייחסות מיוחדת במתנ"ס, עם מועדון משלו ופעילות מגוונת וערכית. רכז הנוער בשנים האחרונות בגוש, אמציה יחיאלי מקטיף, הוסיף ופיתח את המחלקה בכל התחומים, כולל הבאת נוער מכל הארץ לאירועים שונים, אשר הפכו למסורת (גם היום) בקהילות השונות: שבת נוער, (פרשת ויחי), לימוד מיוחד בהושענה רבה - 'הושענוער' - ועוד. ההשקעה הרבה בנוער נתנה פירותיה בחודשי המאבק על גוש קטיף. כל בני הנוער עבדו אז סביב 38 השעון מתוך הרגשת אחריות וקשר חזק למקום ולאנשים. המתנ"ס ארגן אירועים גדולים רבים, ביניהם: לילות חג העצמאות, אשר נחגגו ברוב עם וקהל עד השעות הקטנות של הבוקר, ימי עצמאות עשירים בפעילות, אירועי פורים ססגוניים ושמחים, הקפות שניות משותפות לכל הקהלים והגילאים ו"טורניר יוליס" - טורניר בין יישובי בכדורסל. אך גולת הכותרת של הפעילות התרבותית במתנ"ס הייתה 'חגיגה בקטיף' - חגיגת זמר מיוחדת במינה שהתקיימה בט"ו באב על שפת האגם באזור התיירות של הגוש - אירוע שהגיעו אליו אלפי שנה. 18 אנשים מדי שנה, במשך זה התחיל מרעיון של צבי הנדל, אשר הקים את אזור הנופש, וחשב ) 1988-1986 שכדי להביא אנשים צריך אירוע. בשנתיים הראשונות ( כללה החגיגה שירים ישראליים עם מיטב הזמרים. בשנה השלישית החליטו המארגנים במחלקת החינוך ובמתנ"ס לעבור לזמר חסידי, שהתאים לאוכלוסייה באזור וגם ייחד את המקום. גדולי הזמר החסידי מהארץ ומהעולם נענו להזמנות ולקחו חלק נכבד בחגיגות. כך הפך האירוע למוקד של תיירות ושמחה, אשר הראה את הפן היפה של האזור. עם השנים נתמעטה מרכזיותו כי החלו לחגוג בסגנון חסידי גם במקומות אחרים. נוסף על כך הופעלו לחצים מצד אנשים ורבנים בגוש להימנע מהבאת זמרות, כדי לא לעבור בפרהסיה על האיסור "קול באישה ערווה". כמובן, קמו להם מתנגדים מבית, ולא תמיד הכול זרם כפי שרצו המארגנים, אך בסופו של דבר הגיעו כולם להסכמות, ואלפי אנשים המשיכו לנהור לחגיגות גם ממניעים אידאולוגיים, לא 39 רק מסיבות אמנותיות, עד לרגע ההתנתקות. פשר לשמור על שפיות, במיוחד בחודשים ִ המתנ"ס היה מקום שא האחרונים בגוש. הוא היה פעיל ושוקק חיים עד הרגע האחרון. תזמורת המתנ"ס מופיעה בתחרות כישרונות צעירים – 'כוכב נולד' 1 שחקני ההצגה 'סאלח שבתי' על במת מתנ"ס קטיף 2 בני נוער מבלים במתנ"ס 3 1 2 3 114

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=