ואכן, פרט להפגנות שנערכו בשיתוף כל תושבי הגוש, פעלה מערכת החינוך כסדרה. מוסדות החינוך בחבל עזה מוגנו נגד פצצות מרגמה, 30 ובאדר תשס"ה נחנך בנצרים מבנה בית ספר חדש, ממוגן ירי. מחלקת החינוך במועצה הקפידה לעבוד בשיתוף פעולה מלא עם 'היחידה להתפתחות הילד' שאבחנה וטיפלה בילדים בעלי מוגבלות ולקות למידה, עם 'השירות הפסיכולוגי' שהעניק שירות לתושבים בתחומים פרה-רפואיים, וכן עם ה'קטיפארי' - פינת החי בנווה דקלים - שנתנה מענה חינוכי וטיפולי ליחידים ולקבוצות. מנהל השירות הפסיכולוגי, משה חמיאל, סיפר: עסקנו בהתמודדות בשעות לחץ ומשבר, עם הורים ותלמידים, וראינו שהילדים מגיבים לפי ההורים. המשמעות שניתנה לאירועים היא זו שקבעה את התגובה. היו בגוש קטיף הרבה כוחות להתמודדות. לכן הילדים לא איבדו את ילדותם, היה פחד, אך הוא לא עצר 31 את החיים. ראוי לציין כי משרד החינוך תמך במוסדות החינוך לאורך כל השנים בכל התחומים, גם בתקופת ממשלת רבין כששולמית אלוני כיהנה כשרת החינוך. כל העובדים והמפקחים התייחסו וסייעו, בלי קשר 32 לצד הפוליטי. מדרשת הדרום מדרשת הדרום התחילה בכפר דרום, ובהמשך עברה לכפר הנופש ליד חוף הים. יעדיה היו הקניית ערכי אהבת העם והארץ והיכרות קרובה עם האזור דרך סיורים, פעילויות, מורשת וטבע בליווי חוויה וכיף, לימוד עברו של המקום, כולל סיפור ימית. בהמשך הוסיפה המדרשה לימודי יהדות וסמינריונים לגילאי תיכון מכל הארץ, כולל עבודה בחממות כדי 'לחוש את הארץ בידיים' ולהתחבר אליה ממש. פעילות מיוחדת זו קירבה מאוד נוער מרחבי הארץ לגוש קטיף. בתקופות הקשות מבחינה ביטחונית ביטלו בתי ספר רבים את הגעתם. עובדי המדרשה נסעו אל בתי ספר אלה כדי לשכנע את המורים ואת ההורים להסיר את הביטול. הם הצליחו להביא תלמידים אך בעיקר מבתי ספר 33 'אידיאולוגיים', ששמו להם למטרה לחזק את המקום. מנהלי המדרשה לאורך שנותיה היו- מנחם בית הלחמי ז"ל, גדעון בשן, אבניאל כהן, אופיר כהן, מירב חורב ומאור מויאל. כיום מנהל את המדרשה מיכה חדד, בישוב נטע. החינוך הממלכתי חמישה יישובים חילוניים היו בחבל קטיף: שניים בדרום החבל – רפיח ים ופאת שדה, ושלושה בצפונו - אלי סיני, ניסנית ודוגית. הכמות המועטה של הילדים והמרחק ביניהם לא הצדיקו הקמת בית ספר ממלכתי בגוש, ועל כן הם למדו במוסדות חינוך יסודיים ועל יסודיים בתי ספר 14 בחבל הבשור, ביד מרדכי, בשער הנגב ובאשקלון, בכ- 28 שונים. המועצה העמידה לרשותם מערכת הסעות ענפה, לכל היעדים. ניצה כהן מרפיח ים, שלימדה בבית הספר 'יובלי הבשור' בחבל הבשור, ושגם ילדיה למדו בו, סיפרה שהם זכו לאמפטיה גדולה מצד בית הספר, העריכו אותם, הרגישו שבזכותם יש לחבל הבשור הגנה, ועזרו להם בכל אשר ניתן. הילדים והמורים הרגישו שם בבית, ונשמרו 29 הקשרים עם החברים משם. מחלקת החינוך מחלקת החינוך דאגה לכל ילד שגר ברחבי המועצה, לקידום ולכל דבר שעזר לו ללמוד ולהתחנך, החל ממציאת פתרונות חינוכיים למי שלא מצא את מקומו במוסדות החינוך בגוש, וכלה במציאת מסגרת מתאימה לכל ילד על פי צרכיו ויכולותיו. אחד האתגרים המרכזיים של מחלקת החינוך היה לשמור על שגרה רציפה גם בתקופות הקשות מבחינה ביטחונית. המשימה הייתה קשה ביותר. הקו המנחה היה לא לסגור את מערכת החינוך בשום שלב, לא בעת נפילת פצצות או אירועי ירי ולא בתקופת המאבק נגד העקירה. תלמידי הישיבה התיכונית 'צביה קטיף' ביישוב קטיף 1 תלמידי 'צביה קטיף' בארוחה משותפת עם ראשהישיבה, הרב שלמה כהן-דוראס. 2 2 111
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=