חטיבות ביניים ] אישר משרד החינוך פתיחת חטיבת ביניים 1989 בשנת תשמ"ט [ לבנים ולבנות בגוש קטיף, שתי כיתות בכל שכבה, משנת הלימודים תש"ן. ואכן, באולפנת 'נווה דקלים' נפתחו כיתות חטיבה לבנות, ובבית הספר 'נאות קטיף', בניהולו של שמואל לברן, הוקמה חטיבת ביניים לבנים כהתחלה לישיבה תיכונית. בשנתיים הראשונות של חטיבת הבנים התנהל הכול כשורה, אך היה קשה מאוד להמשיך משם לישיבה תיכונית כיוון שלמדו בה רק ילדים מ'נאות קטיף'. ילדי 'תלמוד תורה עצמונה' יצאו למוסדות חינוך חיצוניים. היה ברור שבהרכב מצומצם 21 שכזה יהיה קשה להקים תיכון תורני ברמה גבוהה. אולפנת נווה דקלים הרעיון להקמת אולפנה בנווה דקלים היה של אברהם בר אילן, שהגיע לנווה דקלים לאחר פינוי ימית. בתו הבכורה הגיעה לגיל תיכון, במקום לא היה בית ספר תיכון, ואברהם רצה שבתו תלמד בגוש ולא תיטלטל שעות בדרכים. הוא חיפש משפחות שלהן בנות בגיל תיכון, והצליח לשכנען לשלוח את בנותיהן למוסד החדש שעתיד לקום. הוא רתם את הרב מרדכי (מוטה) גרינבלט ממרכז שפירא לתפקיד מנהל האולפנה, והכין תכנית פרקטית. עם כל אלה הוא פנה למועצה. המועצה אמנם לא התנגדה לרעיון, אך סברה כי יש להמתין שמספר הבנות בגיל תיכון יהיה רב יותר. בר אילן לא ויתר, ובסופו של דבר הסכים ראש 22 המועצה, ראובן רוזנבלט, להקמתה של האולפנה. בנות משכבות ט-י במושב 15 בשנתה הראשונה שוכנה האולפנה ובה גדיד. לאחר מכן הועברה לנווה דקלים. חלק מהצוות של ביה"ס 'נאות קטיף' עבר לעבוד באולפנה. בהתחלה התבססה האולפנה על בנות מחוץ לגוש, אך בהמשך השתנה הדבר עקב המצב הביטחוני, ורוב התלמידות היו מהגוש. לדבריו של ראש האולפנה היום, הרב יאיר גנז, האולפנה נבנתה כ'בית חינוך' מתוך ראייה הוליסטית שחינוך אינו רק מקנה ידע אלא בעיקר מחנך. וכך כתב אחרי הפינוי: "התנערי מעפר קומי" החינוך הפנימייתי מקנה הזדמנויות רבות לעיצוב אישיות בוגרת, אחראית, מובילה ומנהיגה בתחומים חברתיים לאומיים וקהילתיים, מציאות שהוכיחה את תוצאותיה שוב ושוב באופן בל יתואר במהלך שגרת החירום בה חיו תושבי גוש קטיף במשך הרבה שנים. בית ספר 'נועם נצרים' ביישוב נצרים 1 תלמוד תורה ובית ספר ממלכתי-דתי בכפר דרום 2 תלמוד תורה בישיבת 'תורת החיים' בנווה דקלים 3 אולפנת נווה דקלים 4 חדר האוכל של אולפנת נווה דקלים 5 5 4 109
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=