חינוך ותרבות | פרק ז והריחוק הגאוגרפי של גוש קטיף, האסונות, הבעיות והמתחים שפקדו את האזור, תרמו לכך. המורים היו מאוחדים, הרגישו אחריות רבה לתלמידים ולמקום עצמו, לא שידרו פחד והוכיחו יכולת התמודדות. לא היה ייאוש, בהלה או היסטריה. כל השנים שידר בית הספר אווירת 12 ביטחון, שתרמה רבות ליכולת העמידה של הצוות והתלמידים". תלמוד תורה עצמונה מי שהקימו את ה'תלמוד תורה' לבנים ואת בית הספר לבנות היו הרב נחום רכל, רב היישוב עצמונה, ורעייתו, הרבנית שולמית רכל, כשהיה היישוב בסיני. מטרתם הייתה לחנך את ילדי היישוב בדרך המיוחדת שלהם ובאחריות מלאה לגבי בחירת הצוות, תכנית הלימודים וספרי הלימוד. לתפיסתם, הכפיפות למשרד החינוך לא אפשרה עצמאות זו. לכן הסכימו לניתוק, למרות המחיר הכלכלי הכבד ששילמו. את מימון העקרונות הללו השלימו ההורים בתשלום חודשי גבוה לכל ילד 13 וילדה, כיאה לבית ספר פרטי. עקרונות בית הספר נקבעו כבר בסיני - תרתי משמע: הלימודים יתקיימו בנפרד (גם כשהמחזור קטן), התורה תהיה המרכז, לימודי הקודש יוקדמו למקצועות החול, הדגש יהיה על חינוך לאהבת תורה ולקיום מצוות, ועל לימודים מתוך חופש. לפיכך, שיעורי הבית יהיו מזעריים, 14 כי לשחק אחר הצהריים חשוב לשם הרחבת הנפש. קמה סערה. מייסדי בית הספר התנגדו להצעה כי רצו לשמר את הקו האחיד שהיה משותף להם. לעומתם, המשפחות התורניות שהגיעו לגוש קטיף, תמכו בהצעה בהתלהבות. בסופו של דבר, נתקבלה הצעתו של המנהל. נאות קטיף היה לא רק בית ספר, אלא מרכז האירועים בגוש. הוא ליווה את הגוש בחגיו ובמשימותיו, וממנו צמחו מסורות של פעילות הוא היה מיוחד. כל מי 10 ועשייה קהילתית ברוכה למשך שנים רבות. שרצה ללמוד בו - התקבל, בלי קשר לרמה דתית או חברתית. בבית הספר התמודדו עם ילדים בעלי קשיי למידה ועם ילדים מחוננים, ונתנו מענה לכולם. בית הספר הצטיין גם בהפקת אירועים גדולים, במיוחד מסיבות סידור מיוחדות, מסיבות סיום ערכיות, חגיגות בר מצווה ובת מצווה, חגיגת יובל לישראל, ופסגת העשייה הייתה חגיגת חצי יובל לבית הספר שכללה מופעים מרשימים והוצאת ספר מיוחד 11 על עשרים וחמש שנות חינוך ועשייה. נוסף על כל אלה, הייתה בבית הספר עבודת צוות מיוחדת במינה. הכול היה משולב ומשותף ובאווירה נעימה, בלא סכסוכים. הניתוק 1 2 106
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=