אלבום גוש קטיף

חינוך ותרבות | פרק ז מעונות על פי החלטת המועצה, טיפלה מחלקת החינוך גם במעונות היום ביישובים אף על פי שאינם שייכים למסגרת חינוך חובה. אמנם עם העלייה לקרקע הקימו היישובים הראשונים בעצמם את המעונות, כולל אחזקה ובחירת העובדים, אך כבר בשלבים מוקדמים הותירה המועצה ליישובים את הקמת המבנים בלבד, ונטלה על עצמה את כל השאר. המועצה הרחיבה את תחום אחריותה לגיל הרך כולו, היא זו שהעסיקה את המטפלות, דאגה להסעתן, למקצועיותן ולכל צורכי המעונות. רחל טובי ריכזה את המעונות רוב שנות קיומו של גוש קטיף, ועם הגידול במערכת היא מינתה מנהלות מעון ליישובים הגדולים. זה היה אחד הפרויקטים הגדולים גם מבחינת תקציב וגם מבחינת שיפור 3 המערכת ושביעות רצון ההורים. ענת יעקב מגן אור הדריכה במשך עשור את צוות המטפלות והמנהלות יחד עם רחל טובי, וביחד הן יזמו פרויקטים חדשים אשר הגדילו את המעונות בכמות ובאיכות. דיווחיה של המפקחת על המעונות, רחל שנרב, מעידים כי כל המעונות עבדו לתפארת. הם היו מאורגנים, תקניים, עם סדר יום ותכנית חינוכית ברורה, כולל עבודה מיוחדת לשעת חירום וקשר הדוק עם המטפלים הפרה-רפואיים. רחל כיוונה את המטפלות להעניק אהבה עם מקצועיות, המתכון הבטוח להצלחה, וכן התמקדה בילדים עם צרכים מיוחדים, 4 והתאימה לכל יישוב את התכנית המיוחדת לו. גני ילדים גם תחום הגנים גדל משנה לשנה והתמקצע. בשנים הראשונות שימשה מירי פרומר- מגידיש כרכזת הגנים, ואחריה - יהודית צוויג. דגש רב פרק ז חינוך ותרבות , הבין ראש 1979 עם הקמתה של המועצה האזורית חוף עזה, בקיץ המועצה הראשון, ראובן רוזנבלט, שהמשימה החשובה ביותר לעשרות המשפחות הגרות באזור היא החינוך. לטענתו, "עם כל הכבוד להתיישבות תית של ההורים הייתה ִ ולחקלאות, על קשייה וגידוליה, הדאגה האמ טיפוח השתילים האנושיים, או במילים פשוטות יותר: איכות החינוך לפיכך, המחלקה הראשונה שהוקמה במבנה המועצה 1 הניתן לילדיהם". הזמני ביישוב קטיף, הייתה מחלקת החינוך והתרבות. אשר בן הרוש מנצר חזני החל את שלבי הארגון הראשונים של המחלקה במשך כשנה במקביל לעבודתו במשק החקלאי. לאחר חיפוש מועמד מתאים לניהול המחלקה מונה מרדכי (מוכי) בטר לתפקיד חשוב זה, והוא שימש בו כעשרים ושש שנים עד לסגירת המועצה עם עקירת גוש קטיף. משני גנים ובית ספר יסודי קטן וזמני שהכילו כשלושים תלמידים, הקים בטר מערכת חינוך שחלשה על אלפי תלמידים ועל מגוון של מוסדות חינוך: מעונות יום וגני ילדים בכל היישובים, שישה בתי ספר יסודיים, שני בתי ספר תיכוניים וחטיבת ביניים, ישיבות גבוהות, מדרשות, מכינה קדםצבאית, שירות פסיכולוגי, מערכת הסעות ללומדי חוץ, מתנ"ס ועוד. גוש קטיף קנה את פרסומו הגדול מפיתוח חקלאות מיוחדת, אך הוא שגשג לא פחות גם בתחום החינוך והתרבות, חינוך אשר דאג לפרט ולכלל כאחד, והפך את האזור למעצמה של חינוך. כמות הילדים גדלה משנה לשנה, ועמה גם ההשקעה, והנתונים דיברו בעד עצמם: בשנה ילדים 768 ילדים במעונות, 488 האחרונה לקיומו למדו בגוש קטיף תלמידים 470 תלמידים בבתי ספר יסודיים בגוש קטיף, 1353 בגנים, תלמידים למדו בחטיבות ביניים ובתיכונים בגוש 410 במוסדות חוץ, תלמידים למדו מחוץ לגוש. 352 קטיף, ובזכות המאמץ הרב שהושקע בחינוך, לאורך כל שנות גידולו של הילד, נבנה בחבל קטיף דור המשך המחובר לארץ, לתורתו ולעמו. אחוז הנשירה מהלימודים היה קטן, כולם התגייסו לצה"ל ולשירות הלאומי, ואחוז גבוה מהבוגרים פנה אחר כך לישיבות גבוהות וללימודים אקדמאיים. בזכות ההתפתחות הענפה של החינוך בגוש קטיף, על כל שלוחותיו, הגיעו מאות אנשי חינוך לאזור, ובזכותו נלחמו כולם - ילדים, נוער ומבוגרים - את מלחמת חייהם - המלחמה על הבית, על גוש קטיף ועל עתיד מדינת ישראל. החינוך היה לאחד המשאבים העיקריים 2 בגוש קטיף, הן במוסדות החינוך בגוש והן מחוצה לו. 1 104

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=