אלבום גוש קטיף

חקלאות | פרק ו , 1981 חנוך אלמסי, מי שעמד בראש החטיבה להתיישבות משנת וליווה את החבל במשך שנים אמר: "האנשים בגוש היו מהזן הנדיר השואל כל יום מחדש - 'מה אני יכול לתת למדינה?' גוש קטיף צמח והתפתח כי האנשים השקיעו, האמינו בעצמם ובאזור, למדו אותו וידעו להפיק ממנו את המיטב. הם היוו דוגמה ודגם לכל החקלאות בארץ. תוך עשור הפכו לאזור מוביל, ניצלו היטב את היתרון האנושי. 56 השתדלנו לעזור להם, לפרט ולכלל, יותר בעצות מאשר בכסף". גם התושבים הרגישו שהאדמה מקבלת אותם בזרועות פתוחות, ושכל מה שנגעו בו הפך לברכה להם ולשכנים הערבים שעבדו אצלם. אבי בורשטיין, חקלאי מגדיד תיאר את גוש קטיף כ"גן עדן עלי אדמות". דונמים. הוא נהנה שם מכל רגע, 40 אבי התחיל משני דונמים והגיע למכל גידול. את הקשיים הפך לאתגר כמו שאר חבריו החקלאים. "סוד ההצלחה - דבקות והתמדה. חקלאות זו האמונה הכי גדולה, החקלאים הם צדיקים, כי הם עושים הכול, ולעולם לא יודעים מה תהיה התוצאה. הם סומכים על אלוקים. בגוש קטיף כולם הקפידו על המצוות, לא אלי בן דוד מגדיד הדגיש 57 תיים". ִ עבדו בשבת וחג, והיו מקצוענים אמ את נושא החסד: "סדר זרעים נקרא גם סדר אמונה, כי אתה בחסדיו 58 של ה', וגם תלוי בעזרת חבריך החקלאים". חקלאות עם חסד ואכן, נוסף על העבודה היסודית למטה בקרקע עם המבט האמוני מעלה לשמים, הביטו החקלאים גם מסביב, אל השכנים והנזקקים. הם היו מחליפים את תוצרתם עם השכנים, או פשוט נותנים ממנה גם אם לשכנים לא היה לתת משהו בתמורה. היה זה חלק מן העזרה ההדדית שהייתה בתוך היישובים וביניהם. העזרה הייתה בכל תחום, כגון: העברת ידע חקלאי, עזרה בשתילה או בקטיף בשעות לחץ והשאלת כלי עבודה. ואף על פי שהתחרו על אותו שוק, לא הייתה עסקי חקלאות נלווים הפיכת האזור לחקלאי בעל אלפי דונם של תוצרת חקלאית מפותחת הולידה גם עסקים קטנים הצמודים לענף, כגון: מפעל ליצור דשן, מפעל לחממות, מפעל ליריעות ניילון לחממות, מתפרה, משתלות לזרעים, מפעל לכריית חול, מפעל לתמציות וצמחי מרפא ומפעל לחומרי הדברה. כך השלימו העסקים הנלווים את ההכנסה של החקלאים, 52 והגדילו את נפח העשייה בגוש. ההון האנושי ההצלחה החקלאית הגדולה של גוש קטיף - הסברים רבים לה, אך המשותף לכולם הוא איכות האוכלוסייה שהייתה חדורה אמונה באדם, באדמה ובשליחות היהודית- ציונית. מי שידע לעמוד בגבורה מול פיגועים רבים, ידע לעמוד בגבורה גם כשהתוצרת נפסלה והפרנסה 53 נפגעה, והכול בזכות אמונה גדולה. "הייתה שם האוכלוסייה האיכותית ביותר בארץ. היא החליפה את התנועה הקיבוצית", אמר פרופ' בן אשר. "את המשרות העירוניות והתארים האקדמאיים הם השאירו מאחור, ובאו בשמחה ובאמונה 54 רבה להפריח שממה בראשיתית, החשובה ביותר למדינת ישראל". החקלאות שפותחה בגוש קטיף הייתה פרי עמל של עבודה עם דרך ארץ, של תורה עם עשייה חלוצית, של הלכה הצועדת יד ביד עם טכנולוגיה וקדמה, אך מפסיקה הכול בשבת ובחג, מקפידה על מצווה קלה כבחמורה וסומכת על ריבונו של עולם בכל השאר. "הרגשנו בשליחות לבנות משק ויישוב על פי התורה, זו הייתה הגשמת אידיאל. האדמה האירה לנו פנים. מעולם לא גירשנו אף ערבי בשביל לגור בגוש 55 קטיף. הייתה דבקות ענקית שהביאה להישגים אדירים". 1 2 100

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=