הלכות בתחומים שונים נקשרו לעיר עזה: בנגעים, בסמיכת זקנים ובמסחר עם גויים. אלו נקבעו בעקבות חיים של יהודים בעיר הזאת. מקורות אלו בספרות חז"ל שימשו כראיות לפוסקים שטענו שעזה היא חלק מארץ ישראל.

בית מנוגע בעזה
דיני בית מנוגע, בשונה מדיני נגעי אדם ובגד, נוהגים אך ורק בארץ ישראל: "כי תבאו אל ארץ כנען אשר אני נתן לכם לאחזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם" (ויקרא יד, לג).
בתוספתא מסכת נגעים ו, א מובאים הדברים האלה:
"אמר רבי אליעזר ברבי צדוק: 'מקום היה בתחום עזה והיו קורין אותו חורבתא סגירתא'".
מדברי ר' אליעזר בן צדוק הסיק הרב אשתורי הפרחי שעזה היא בתוך ארץ ישראל, וזה לשונו:
בפרק בן סורר (סנהדרין עא, א ותוספתא נגעים ו, ה"א): "רבי אלעזר בר' שמעון: 'מקום היה בתחומי עזה והיו קורין לו חורבתא סגריתא. ונגעי בתים אינם אלא בארץ ישראל דארץ אחוזתכם כתוב בה'".

היריד של עזה
בירושלמי עבודה זרה א, ד בסוגיה העוסקת במסחר ובמשא ומתן בשווקים שיש בהם ע"ז, עולה השאלה לגבי היריד של עזה: "רבי יצחק בר נחמן שאל לרבי חנינה: 'יריד עזה מהו?'"
גם הגמרא בעבודה זרה יא ע"ב שואלת על הנאמר במשנה: "היכי דמי חוצה לה? אמר רשב"ל משום ר' חנינא: 'כגון עטלוזא של עזה'".
ומכאן מוכיח רבי יעקב עמדין שעזה היא חלק מארץ ישראל כי חלים בה דיני מסחר עם עכו"ם לפי הכללים שנהגו אז בא"י, והם היו שונים מהלכות שנהגו בני חו"ל בנושא זה.

העופות של עזה
הגמרא במסכת שבת מתארת דיון בין שני אמוראים המשווים בין עופות של בבל לעופות של ארץ ישראל.
"יתיב רבי חייא בר אבא ורבי אסי קמיה דרבי יוחנן, ויתיב רבי יוחנן וקא מנמנם. אמר ליה רבי חייא בר אבא לרבי אסי: 'מפני מה עופות שבבבל שמנים?' – אמר ליה: 'כלך למדבר עזה ואראך שמנים מהן'…" (שבת קמה ע"ב).
רש"י מפרש שם:
"מפני מה עופות שבבבל שמנים – משל ארץ ישראל. כלך – לכה לך, אלא שקיצר הלשון. למדבר עזה – והיא מארץ ישראל".
מתוך ההשוואה בין העופות הגדלים בבבל, לבין העופות הגדלים בארץ ישראל, עולה המסקנה שבמדבר עזה גדלים עופות שמנים יותר מאלו שבבבל. רש"י מדגיש בדבריו שעזה היא מארץ ישראל.

מבוסס על מאמרו של הרב יהודה זולדן עזה במשנה ובתלמוד, מתוך הספר התורה והארץ חלק ז , הוצאת מכון התורה והארץ, 2004