צפון השומרון גבולות ותקופות

צפון השומרון גבולות ותקופות

צפון השומרון הוא החלק הצפוני של הרי השומרון המרכיבים את שדרת ההר המרכזית של ארץ ישראל.
גבולותיו של צפון השומרון: בצפון עמק יזרעאל, בדרום נחל שכם, במזרח המורדות לבקעת הירדן ובמערב המורדות לנחל עירון ולעמק חפר
צפון השומרון בנוי מרכסי הרים ומעמקים רחבי ידיים, (רכסי ההרים מרכיבים את שני הקמרים המרכזיים של השומרון: קמר פרעה- רמאללה במזרח וקמר ענבתא במערב)
עמק דותן הגדול בעמקי שומרון, נקרא כך על שם העיר הקדומה דותן השוכנת בדרום העמק. לעמק דותן חשיבות רבה מבחינת חקלאות, דרכים מרכזיות ואסטרטגיה מימי קדם עד לימנו.
היסטוריה ישראלית מרשימה ורבת שנים התרחשה במרחב צפון השומרון.

תקופת האבות

בתקופת האבות, יוסף הגיע לעמק דותן בעקבות אחיו הרועים, הוא מושלך לאחד מבורות המים ונמכר לעבדות לאורחת ישמעאלים העושה דרכה מצרימה. (בראשית פרק ל”ז).

תקופת ההתנחלות

בתקופת ההתנחלות (הברזל ב’) ישנה התיישבות ענפה במרחב צפון השומרון אשר נמצא בנחלת בנות צלפחד משבט מנשה. בסקר הר מנשה, סקר ארכיאולוגי מקיף שנעשה במרחב על ידי הארכיאולוג פרופ’ אדם זרטל מוכיח כי האזור יושב בצפיפות.

תקופת המלוכה

בספר מלכים בתקופת שלטונו של יהורם בן אחאב דותן עיר מרכזית ומבוצרת, לא רחוקה מעיר הבירה שומרון. צבא חזאל מלך ארם צר על העיר במטרה לתפוס את אלישע הנביא. (מלכים ב’ פרק ו’).

תקופת בית שני

בספר יהודית (מהספרים החיצוניים לתנ”ך), אנו קוראים על יישוב יהודי צפוף בעמק דותן בראשית ימי הבית השני, יהודית אישה אלמנה מהעיר בתוליה שבצפון השומרון מביאה תשועה לעם ישראל בכך שכורתת את ראשו של הולפרנס שר הצבא האשורי.
בשלהי ימי בית שני התקיים בצפון השומרון מחוז יהודי גדול שבירתו נרבתא. העיר נרבתא והמחוז כולו חרבו בידי הרומאים בראשיתו של המרד הגדול (שנת 66 לספירה).
רצף ההתיישבות היהודית נקטע עד למלחמת ששת הימים.

תקופה הציונית

במלחמת ששת הימים שוחררו מרחבי יהודה ושומרון. הקרב בעמק דותן היה אחד הקרבות הקשים במלחמה. ביום השני למלחמה כוח שריון )חטיבה 45 מפיקוד הצפון( החל לכבוש את ג’נין, שאר הכוחות המתינו בעמק דותן.

סמוך לצומת קבטיה הבחינו הלוחמים בטנקי פאנטון ירדניים, בתוך שניות החל קרב עקוב מדם, כשהכוח שלנו מצוי במצב נחות אל מול כוח פרוס ומאורגן של האויב. צה”ל הכריע את הכוח הירדני בקרב קשה בו התגלתה הרעות והגבורה במלוא הודה.

צה”ל איבד 51 לוחמים.בצומת קבטיה הוקמה אנדרטה לזכרהנופלים עליה נכתב “כבוד ותהילה לגיבורי עוצבת הפלדה אשר בדמם קידשו מולדת” וסמוך לה הוצב טנק ירדני נטוש.הועברו למוזיאון השריון לאחר הסכמי אוסלו