הקמת גוש קטיף ע”י ממשלת גולדה מאיר

הקמת גוש קטיף ע”י ממשלת גולדה מאיר

חלפו עוד 10 שנים. רצועת עזה שוב שוחררה בתשכ”ז, יחד עם ירושלים, יהודה ושומרון, סיני והגולן. ממשלת לוי אשכול הייתה הממשלה הראשונה שנאלצה להתמודד עם נושא השטחים ששוחררו במלחמת ששת הימים.
התוכנית המדינית של ממשלות ישראל בעשור הראשון לשחרור, 1967–1977, התבססה על ‘תוכנית אלון’. בסעיף 7 של התוכנית נכתב: “רצועת עזה תהיה חלק בלתי נפרד מישראל על תושביה הקבועים. חיבורה הרשמי לישראל יהיה רק לאחר שפליטי הרצועה ישוקמו מחוצה לה, עד אז יהיה לרצועה מעמד של אזור כיבוש”. יגאל אלון שעמד בראשות ועדת השרים לענייני התיישבות, החל לקדם התיישבות יהודית ברצועה. ב-9 במאי 1968 הוא הגיש לממשלה הצעה להקים שתי היאחזויות לאחר שמצא בסקרי קרקע כי קיימות עתודות קרקע של ‘אדמות מדינה’ בארבעה מקומות ברצועה.
מחליפתו, גולדה מאיר, אמרה בריאיון לעיתון ‘מעריב’ בערב פסח תש”ל: “…עזה נשארת בידינו לפי רוב מכריע”. ב-13 בספטמבר 1970 קיבלה הממשלה את ההחלטה על הקמת שתי היאחזויות נח”ל ברצועה: נצרים וכפר דרום. כעבור חודש הוקמה היאחזות הנח”ל הראשונה בחבל עזה – כפר דרום. הייתה זאת ההתיישבות היהודית הראשונה בחבל עזה מאז קום המדינה.
(מתוך חבל עזה וגבולה הדרומי של מדינת ישראל – חגי הוברמן – קהילת יהודי עזה בהוצאת מרכז קטיף 2019)