מעוניינים במידע נוסף?
התקשרו אלינו
077-4324101
כיתבו אלינו
צפו במיקומנו במפה
צרו קשר
לפרטים והרשמה
select

פרס עמינח ניתן לעו"ד גלעד קורינאלדי על ספרו "משפט נעילה"


בנוכחות 150 איש חולקו השבוע פרסי 'עמינוח' ע"י הסתדרות הפועל המזרחי בראשות המזכ"ל אבי סולימן, בשיתוף קרן עמינוח ע"ש נחמיה ומרים עמינוח ז"ל

הפרסים הוענקו בבית ציוני אמריקה במספר תחומים: הרב אברהם וסרמן קיבל פרס על ספרו: 'רעך כמוך', מחקר הלכתי בתחומי יחסי דתיים חילוניים; עו"ד גלעד קורינאלדי, על ספרו 'משפט נעילה – המאבק למען בתי כנסת בגוש קטיף'; ד"ר יהודית הנשקה, על ספרה 'לשון עברי בדיבור ערבי - השפעת של השפה הערבית על הערבית בתוניסיה'; מנחם רוטשטיין מבני-דרום על ספרו 'מושבי העובדים של הפועל המזרחי - רעיון ומעשה'.

גלעד קורינאלדי, שבירך בשם מקבלי הפרס, התייחס לספרו "משפט נעילה" ולמורשת גוש קטיף בכלל: 
"כולנו זוכרים את המראות והקולות מקיץ תשס"ה (2005) – החם, המיוזע, הכואב וקורע הלב – שלפני שבע שנים.
"מהלכיה הגלויים של תוכנית ההתנתקות ידועים לכל. בספרי הצגתי היבט פחות מוכר ברבים, שעיקרו מאבק משפטי – ציבורי להצלת בתי-הכנסת של גוש קטיף מהרס בידי ממשלת ישראל. מדובר בסיפור דרמטי ומרגש, שהתרחש בתוך חודש ימים. 
"היה זה מאבק חובק עולם בהחלטת ממשלה אומללה שקבעה להרוס את מקדשי-המעט לפני מסירת השטח לפלסטינים. כוונה זאת עמדה כמובן בסתירה מוחלטת להוראות ההלכה היהודית, שגם בתי-כנסיות שפונו מתכולתם ומייעודם המקורי – כמקום תפילה – בקדושתם הם עומדים.
"בסופה של הפרשה נמנע התקדים המסוכן בו יהודים, לראשונה בתולדות ישראל, פוגעים במקדשי מעט. 
"אף שעיקרו של הספר עוסק במאבק משפטי להצלת בתי הכנסת של גוש קטיף , ספוג הוא לכל אורכו אהבה רבה לבתי כנסת בכלל. יש לזכור כי בתי-הכנסת, הם הלב, הכתר והסמל של הקיום היהודי בכל מקום בעולם, מאז חרב הבית . ויותר משישראל שמרו על בתי כנסיות שלהם, שמרו בתי כנסיות עליהם ועל זהותם הדתית והלאומית.
סיפור גוש קטיף הוא פרק שאסור לשכוח. גוש קטיף הפיזי אומנם חרב, אך חקוק הוא בלב המונים הנושאים את זיכרונו. אומר בפראפרזה כי כשם שיש 'ירושלים של מטה' ו'ירושלים של מעלה' אני חש כי בקרב הציבור השתרש מושג חדש: 'גוש קטיף של מעלה'. מושג זה מגלם בתוכו לא רק זיכרונות וגעגועים למקום הפיזי, אלא כמיהה לרוח מיוחדת של ערכים ונתינה לזולת.
"זכיתי כפרקליט לשמש 'סניגורם של בתי הכנסת' ולתפקד כאותו נער הסותם את הסכר באצבעו כנגד כל הסיכויים. על כך תודתי נתונה לבורא עולם!
"מלווה אותי תובנת החיים האופטימית של רבי נחמן מברסלב, שבחיים כמו בחיים – גם אם לעתים נראה ש"המשחק מכור מראש" – אסור להתייאש. יש לפעול, יש לנסות, יש להעז, כמאמר חז"ל: "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל יתייאש מן הרחמים".

סיוון רהב מאיר אמרה בדבריה על ספרו של גלעד קורינאלדי:
"אתמול, בשבת, לקראת האירוע הזה, ביקשתי להיזכר קצת בספר המרתק של גלעד קורינאלדי, שקראתי אותו כשפורסם בנשימה עצורה. רציתי לרענן את זכרוני לקראת האירוע החגיגי הזה, אבל תוך כמה דקות של קריאה נאלצתי להפסיק – אסור לבכות בשבת. 
"עו"ד קורינאלדי לקח סוגיה כאילו טכנית, כאילו קטנונית – והפך אותה – כפי שכתוב על העטיפה של הספר ל"דרמה משפטית-פוליטית", ואני מוסיפה: ל"דרמה משפטית-פוליטית-יהודית", ויותר מכך: "דרמה משפטית-פוליטית-יהודית-מרגשת".
"אין דבר קטן מדי, כך לימדו אותנו בגן. או כמאמר המשפט הילדותי – מי שלא מתכופף להרים שקל, גם לא שווה שקל. וגם כאן, לכאורה, הרי כשמפנים עשרות יישובים פורחים ומוציאים מבתיהם אלפי מתיישבים, מדובר בסוגיה קטנה, קטנונית, שולית – גורל בתי הכנסת. נו, באמת. האם אנחנו נהרוס אותם, או נשאיר את המלאכה לפלסטינים? האם זה מה שחשוב כעת? 
"ובכל זאת – מלמד אותנו קורינאלדי – לא נכון לחשוב כך. כי אין דבר קטן מדיי. בתוך הסערה הגדולה, הבוקה והמבולקה, קם פרקליט אחד ואומר: גם זה חשוב. גם בזה ניבחן. וכאן מתחיל המרוץ להצלת בתי הכנסת של גוש קטיף, על הרגעים המסעירים לפני הקלעים ומאחורי הקלעים שהספר הזה חושף.
"ומעבר לערך ההיסטורי של כל התיעוד הזה, מעבר לכל הדוקומנטים ופרטי הפרטים שמסופרים כאן לראשונה, זוהי גם יצירה ספרותית. זה לא רק נספח של מסמכים תיעודיים אלא גם מנהרת זמן שמחזירה את הקורא לאותם ימים כתומים וקשים.
"אז מה המסר? בעיני, זה ספר שמלמד על כוחו של היחיד לעצור פיזית את הבולדוזרים ולשגע את המערכת מתוך אמונה עמוקה, זה ספר שמעיד על ניסיון לשמור על אנושיות ועל צלם אנוש בתוך ההפיכה הגדולה, וזה ספר – ואנחנו בערב של מוסדות הציונות הדתית – על המקף בין הדתי ללאומי. כי זה ספר על מוסדות המדינה שבעודם מפנים אנשים מבתיהם – קורינלדי לא מתייאש מהם, לא שובר את הכלים, אלא משתמש בהם ופונה אליהם כדי שיצילו לפחות את בתי הכנסת. 
"וכל הספר הוא בעצם פנייה כפולה – פנייה לשופטים בשר ודם, ופנייה לשופט כל הארץ. הידיים כותבות עתירה דחופה, והשפתיים לוחשות תפילה.
"ואם כותרת אותם ימים הייתה "התנתקות" – הרי שהספר הזה, כולו התחברות: קודם כל, בית ההוצאה לאור – הוצאת כנרת- זמורה ביתן-דביר יחד עם הוצאת הקיבוץ המאוחד. זוהי לא ספרית בית אל, שהדפיסה את אלפי העותקים של הספר, אלא דווקא הוצאה זו היא המארחת של הספר "משפט נעילה". 
"ובתוך הספר – שוב, בתוך ההתנתקות – כל הזמן התחברות: מסמכים משפטיים ופסקי הלכה, דתיים וחילונים וחרדים, יהודים ושאינם יהודים, משפטנים מהארץ ומחו"ל, שופטים ושרים ועמך ישראל.
"ואולי זה חלק מאופיו של המחבר – החיבורים האלה. זה מעיד מאוד על הבית שבו גדל, של הפרופ' מיכאל ושל רחלה, ובעצם על כל מסלול חייו – כשעושים עליו גוגל נחשפים לשנים רבות של הישגים משפטיים, שהם גם סיפורים עיתונאיים מצוינים, צבעוניים: על הילד מהקמפיין של שוקולית שתובע את שטראוס, או על "דוד הכי טוב" שתובע את חברת הביטוח שמשתמשת בשמו. אלה היו לכאורה גימיקים, דברים קטנים ופרסומיים, אבל מעבר לכותרת ראיתי איך הוא מתייחס אליהם כמעט בחרדת קודש – אלה זכויות יוצרים, זה שמו הטוב של אדם, הוא אמר, ולא היה רק העורך-דין שרוצה שתמונתו תופיע, ששמו יוזכר, אלא שהצדק ייצא לאור. 
"וכך גם דוד הכי טוב וגם ילד השוקולית זכו ליחס ולטיפול ולכבוד, כמו לקוח אחר שלו, גדול וקדוש קצת יותר, רבי נחמן מברסלב. גלעד מייצג למעלה מעשור את מרכז ברסלב העולמי. 
"אז כשצריך – שוקולית, כשצריך – חצר הקודש באומן, כשצריך – בתי הכנסת של גוש קטיף. 
"כששאלתי את גלעד מה לומר כאן הערב, הוא אמר שני דברים – הוא ביקש להזכיר את "הסוד והברכה מאחורי הקלעים" – כך בלשונו – מיכל רעייתו וילדיו נויה, תמר ויאיר-חיים שנולד תוך כדי כתיבת הספר. והוא אמר דבר שני – תדברי על איך הכרת אותי ככתבת בגלי צה"ל, עם כל הסיפורים הצבעוניים של אותם ימים.
"אבל זהו – שבעצם, לא שם הכרתי את גלעד לראשונה. אני לא יודעת אם הוא יודע, אבל בגיל 15 זכיתי להכיר כמה נערות מבית הספר "צייטלין" בתל אביב, אותו תיכון שבו למד גם הפרופ' קורינאלדי, האב. בז'רגון הפופולארי קוראים לזה "לחזור בתשובה", אלא הייתי קוראת לזה "להיות מוקסמת". הכרתי לראשונה את הווי החיים הדתי, את עולם הערכים הזה, ולמדתי עם החברות החדשות שלי לבגרויות. אז הבגרויות במתמטיקה היו זהות, אבל הייתה להן גם בגרות במחשבת ישראל. זה סיקרן אותי. הן אולי חרשו את החומר לבחינה, אני לקחתי את החוברת הביתה. היום חיפשתי אותה ומצאתי אותה במדף הספרים שלנו – "סוגיות במחשבת ישראל, בעריכת גלעד קורינאלדי" – אני לא יודעת אם זכית בפרס גם על הספר ההוא, גלעד, אבל מגיע לך. אני זוכרת איך כנערה הופתעתי לגלות שיהדות היא לא מה שמשדרים לי בטלוויזיה. אז, באותם ימים, פרשת אריה דרעי הייתה בשיא הכותרות – ופתאום, רגע, מתברר שיהדות זה עוד כמה דברים. הנה, תראי מה מסתירים ממך: הנה רבי סעדיה גאון, ורבי יהודה הלוי, והרמב"ם, והרב יחיאל ויינברג, והרב סולובייצ'יק, והרב קוק – ואת כולם אתה גלעד ציטטת וערכת שם, כהכנה לבחינות הבגרות, ובעצם כהכנה לבגרות אמיתית של הדור הצעיר שלמד מהספר. 
"גם על חוברת הבגרות הזו יכולתי לכתוב אז את המילים "דרמה" על העטיפה– כי זה מה שהיא הייתה עבורי.
"כשבע שנים חלפו מההתנתקות – מה נשתנה? גם היום השיח הציבורי-תקשורתי עוין את עולם התורה והמצוות. לא משנה מי אשם, לא משנה מי התחיל, אבל שוב ושוב הכותרות משדרות לנו שיהדות היא בעיה. כל פעם בעיה אחרת.
"כמו בימי גוש קטיף. אז, כל הכתבים, גם אני, הזהירו מאלימות המפונים. איך הם יתקפו באש, איך הם ישתוללו, איך הם קיצוניים ובלתי נשלטים. שכחו להגיד לנו שבזמן שהנרטיב הכוזב הזה פומפם – צריך בעצם לבדוק אם יש באמת פתרון לכל מתיישב, ומה עושים איתם מחר בבוקר, ובכלל, מה פתאום הולכים על המהלך הזה, מבחינה ביטחונית, ומוסרית, ופוליטית. מה שרון רוצה להשיג, מה חושבים ראשי מערכת הביטחון שמחר יגידו שהם מתחרטים, מי הם האנשים הקיצוניים והמשוגעים האלה שאנחנו מפנים מהבית, ובזמן הפינוי יתברר כמה הם ממלכתיים, ממלכתיים ובוכים, והנשק היחיד שבו הם ישתמשו בפינוי יהיה דמעות.
"אבל שידרו לנו אז בקולי קולות שהמתיישבים הם הבעיה, ולא ההתנתקות עצמה היא הבעיה.
"כך גם היום – באינספור סוגיות ציבוריות. צריך רק להקשיב ולזהות את הטעות ולנסות לתקן.
"ספר כזה, ואנשים כאלה, חשובים כדי להוכיח שהיהדות היא לא הבעיה של מדינת ישראל, היהדות היא הפתרון עבור רבות מבעיותיה. 
תודה רבה לכם".

בכנס דיבר הרב יעקב אריאל, רבה הראשי של רמת גן, על החשיבות של היות עם ישראל מאוחד, למרות ההבדלים השונים בין הקבוצות השונות באוכלוסיה.
פרופ' נח עמינוח נשא דברים לזכרם של נחמיה ומרים עמינוח, ודיבר בין היתר על שילובן של נשים במערכות הציונות הדתית.
מזכ"ל הפועל המזרחי ויו"ר הנהלת הפרס אבי סולימן ציין לשבח את מקבלי הפרס, סקר את הספרים, והסביר כי נושאי הספרים הם כולם נושאים הקשורים לציונות הדתית: ארץ, עם, תורה ושפה עברית.

אם הופרו זכויות יוצרים על ידי שימוש בתצלומים, קטעים אודיו-ויזאוליים ו\או אחרים באתר, ההפרה נעשתה בתום לב. נודה לכל מי שיודיע על טעותנו ונתקנה באופן מיידי.