צרו קשר
לפרטים והרשמה
select

אלפון תושבים
חיפוש לפי:
החקלאות בגוש קטיף
  יחסי הגומלין בין תורה לבין החקלאות בגוש קטיף
 
 





כנגד כל הסיכויים במקום צחיח ודל משקעים, הפכה עד מהרה החקלאות בגוש קטיף לפרנסה עיקרית של רבים מתושבי האזור ולאימפריה של ממש. חקלאי גוש קטיף ייצאו אלפי טונות של תוצרת חקלאית מגוונת שגדלה בכ- 4,400 דונם חממות ושטח פתוח: גידולי עלים ללא חרקים, עגבניות, עגבניות שרי, פלפלים, ירקות אורגניים, תבלינים, צמחי בית וגינה, פרחים, פירות , מטעים וחקלאות מן החי. 


שיטות חקלאות מהמתקדמות והמקוריות בארץ, בעלות מותגי איכות גבוהים פותחו בחולות הגוש. ביניהן גידול על מצעים מנותקים ושיטות הדליה של ירקות ופרחים שמצאו את דרכם לשווקים נחשבים ברחבי העולם. כ - 10% מהתוצרת החקלאית של מדינת ישראל מקורה היה גוש קטיף. 
כ- 132,000,000 ₪ פדיון שנתי בשער המשק. ייצוא שנתי של 20,000,000 דולר. כ - 240 חקלאים שהפעילו כ - 380 משקים חקלאיים. כ- 3,000 פועלים. כ- 300 ישראלים. 


חקלאות אורגנית

לאור דרישות השוק המקומי והעולמי לתוצרת אורגנית, התפתח ענף זה גם בחממות גוש קטיף. מושב נצר חזני היה לחלוץ בתחום והחל לגדל תוצרת אורגנית משנת 1982.
לאורך השנים חקלאים רבים אימצו את שיטות הגידול והתמקצעו בהן. הייצוא לחו"ל כלל: פלפלים בצבעי אדום, צהוב כתום וירוק, פלפל מאורך (פלרמו), עגבניות, עגבניות שרי, קישואים, שעועית ותות שדה.
בשנת 2005 - כ-65% מיצוא הירקות האורגניים בישראל היה מחממות גוש קטיף.

ירקות ללא תולעים

השיטה לגידול ירקות עלים פותחה ע"י חקלאי ממושב גדיד בגוש קטיף בשנת 1989, ויצאה לשוק בשנת 1991. בסיס השיטה הוא פיתוח הרשת אשר מונעת כניסת חרקים זעירים ושומרת על מבנה הגידול נקי וסטרילי וכך שומרת על ירק העלים נקי מחרקים. זאת לעומת שטח פתוח שבו אין יכולת שליטה על החרקים. לפני הקטיף מתבצעת בדיקה מדגמית ע"י רבנים בעלי ידע הלכתי וידע בתחום האנטומולוגיה (חקר החרקים), שנלקחת מרחבי החממה. אם הבדיקות נקיות, משווק הירק לצרכן. מותגים כמו "חסלט", "ירק נטו" ו"ביכורי קטיף" מזוהים עם איכות מובחרת שנולדה בארץ החול ורעננותה ארוזה ומשומרת עד בית הלקוח



בשנת 2005, כ - 90% מייצור וייצוא הירק ללא תולעים היה מגוש קטיף. בזכות שיטת גידול זו, חזרו ירקות העלים להוות מרכיב מרכזי בתפריט המטבח היהודי הכשר.


צמחי בית ופרחים

בישובים קטיף, עצמונה וגני טל היו המשתלות הגדולות בארץ שהיוו כ-50% מגידולי הגרניום וצמחי הבית בישראל. למעלה מ-250 זנים שונים של גרניום גודלו בגני טל, כמו כן רוב ייחורי הגרניום שיוצאו מישראל לאירופה היו מגוש קטיף.
 
חקלאות מן החי

חקלאות ימית – דייג וחוות בריכות דגים בישוב דוגית לגידול דגי מאכל במי ים. לולי הודים ותרנגולים – בישובים נצרים ועצמונה. ברפת המשותפת לקטיף ולעצמונה עד שנת 2005 מנה העדר כ-800 חולבות ועגלות. למרות המצב הביטחוני הקשה, לא היה יום שדילגו על חליבה. במלאת 6 שנים להקמת הרפת, כוסו כל חובות ההקמה והרפת היתה בדרכה להעביר הכנסות ליישובים. 

בתי אריזה

את החקלאים שימשו בתי אריזה לירקות ליצוא (יק"ל), וחמישה בתי אריזה לשיווק ירקות עלים ללא חרקים – (עלי קטיף, גלאט עלים, א.א.תנובות קטיף, יק"מ, ירק קטיף)

מח"ע - משקי חבל עזה

7 ישובים חקלאיים מהגוש בעלי שטחי גידול פתוחים בשטח של 23 אלף דונם, בהם גד"ש ירקות עם דגש על תפוחי אדמה ואגוזי אדמה,  פרדסים, מטעי אבוקדו וחוחובה, מפעל לייצור שמן חוחובה, בתי אריזה ובתי קירור לייצוא ולשוק מקומי.



יחסי הגומלין בין תורה לבין החקלאות בגוש קטיף

בגוש קטיף בא לידי ביטוי הקשר המיוחד בין החקלאות לתורת ישראל. השילוב של אנשי חקלאות ואנשי תורה יצר חיבורים מעניינים ומיוחדים. החקלאות בגוש קטיף עמדה גם בקריטריונים הגבוהים הן בתחום החקלאי והן בתחום ההלכתי. לשם כך נדרש מהחקלאים ומהמדריכים החקלאים להבין את ההיבטים התורניים של עבודת האדמה וכן נדרש מהרבנים והפוסקים להבין את הצרכים והתהליכים החקלאיים בכל נושא: חימום הגידולים, דישון והשבחת הקרקע, טיפול במזיקים, דרישות של חקלאות מודרנית המותאמת לייצוא לחו"ל. 

לדוגמא נתבונן בסוגית העבודה בחול המועד המותרת רק בתנאים מיוחדים של "דבר האבד".

מה נקרא דבר האבד במציאות של החקלאות בגוש קטיף?

בכדי לתת מענה לשאלה זו  היה צורך בשילוב של ידיעות מקצועיות וידיעות הלכתיות. מהו שיעור הנזקים שייווצר? מה אפשר לעשות לפני חול המועד?  מה המשמעות של הפסקת עבודה  באזור  דיונות ובעל טמפרטורות גבוהות שבו יכולת התמרון של החקלאי קטנה מאוד בגלל כושר אחיזת המים הנמוך והטמפרטורה הגבוהה של החממה המצריכים טיפול יום-יומי של החקלאי?

אחת השאלות שעלתה הייתה, האם מותר להאביק פרחי עגבניות בחול המועד? והפתרון היה שכאשר היה חשש לאיבוד משמעותי של היבול יש לבצע זאת בעזרת מי שאינו יהודי.

עבודה חקלאית בשבת היוותה כמובן אתגר מיוחד שהוביל לחדשנות טכנולוגית. לדוגמא, על מנת לתת מענה לצורך פתיחת וילונות בחממות בשבת , פותחו פיתוחים מיוחדים של אוטומציה ומחשוב.

נושא השמיטה זכה כמובן לטיפול מעמיק. ראשית כל, היה צורך לברר האם גוש קטיף נכלל גם בגבולות ההתיישבות של בית שני או רק בגבולות ההתיישבות של בית ראשון לעובדה זו הייתה השפעה על רמת החיוב בדיני שביעית.

לאחר מכן עלו שאלות רבות הקשורות ליצוא חקלאות שמיטה. מעמדן של גידולים מיוחדים לגבי שמיטה כגון פרחים או ייחורים. פתרון מיוחד שפותח בזכות העבודה המשותפת של החקלאים ואנשי ההלכה היה גידול במצעים מנותקים. דבר שדרש פתרון בעיות אגרו- טכניות רבות בהיבטים של ניקוז, דישון, גובה הטמפרטורות ועוד. כל אחד מהפתרונות היה צריך להתאים גם לדרישות ההלכתיות וגם לדרישות החקלאיות ותבע מהחקלאי מיומנות מקצועית וידע הלכתי.

גולת הכותרת של שילוב זה בין תורה לחקלאות היה כמובן הפיתוח המיוחד של גידול ירקות עלים ללא חרקים שאפשר לפלח שוק של שומרי הכשרות, שימוש פשוט וקל של גידולי עלים גם במגזר הפרטי וגם במגזר העסקי: מסעדות, בתי מלון, מוסדות...
גם כאן נדרשו כמובן פתרונות המשלבים מידע הלכתי וידע חקלאי. כמו כן החקלאי שבחר בצורת גידול זו היה צריך לדעת שהוא מחויב לא רק להוציא תוצרת ברמה חקלאית גבוהה אלא גם ברמת כשרות טובה ולראות לא פעם איך יבול מוצלח נפסל למשלוח בגלל מציאות של אחוזים גבוהים של חרקים.

כך היווה גוש קטיף חממה מעולה לשילוב חקלאי הלכתי , ליצירת פתרונות מקוריים ולדחיפה משמעותית של השילוב בין תורה לחקלאות בתחומי עשייה רבים. 




אם הופרו זכויות יוצרים על ידי שימוש בתצלומים, קטעים אודיו-ויזאוליים ו\או אחרים באתר, ההפרה נעשתה בתום לב. נודה לכל מי שיודיע על טעותנו ונתקנה באופן מיידי.